חוצפה ישראלית, סדרת כתבות לרגל 50 שנים לנחיתת אדם על הירח, מאת עדן אוריון

רבים אינם יודעים זאת, אבל איתור אתרי הנחיתה לחלליות אפולו נעשה מניתוח צילומים של פני הירח שביצעו גשושיות בלתי מאוישות בשנים 1966-1967. הג...

רבים אינם יודעים זאת, אבל איתור אתרי הנחיתה לחלליות אפולו נעשה מניתוח צילומים של פני הירח שביצעו גשושיות בלתי מאוישות בשנים 1966-1967. הגשושיות צוידו במתקני צילום שתכנן סטודנט צעיר בשנות העשרים שלו מהמכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס - MIT.

לסטודנט הצעיר, שהתקבל למוסד המכובד הזה ללא תעודת בגרות, קוראים אפי ארזי - אבי תעשייית ההי-טק הישראלית.

אפי ארזי נולד בירושלים ב-14 באפריל 1937. במהלך נעוריו, שמעו הוריו את המשפט ״בנכם יוכל להמשיך ללמוד אבל לא בבית ספרנו״ חמש פעמים!
עד שלבסוף, הבין את ה״רמז״ ובגיל 16 עוד לפני שסיים את לימודיו התיכוניים התגייס לצה״ל. ארזי שירת בחיל האוויר כטכנאי אלקטרוניקה. שם עשה חיל ביכולות שלו כמומחה יוצא מגדר הרגיל בתחום המכ״מ ועיבוד אותות.
יש המספרים שכבר בשרותו הצבאי היה שותף לפיתוחים בתחום עבוד אותות אלקטרוניים, והפיכתם לתמונה. מה שיהפוך לימים לספינת הדגל של ההי-טק הישראלי בדמותה של ״סאיטקס״.
בתום השירות הצבאי, בעזרת סיוע דיפלומטי ומשפחתי הגיש ארזי בשנת 1958 בקשת מועמדות ללימודים ב״מקדש״ האקדמי ללימודי טכנולוגיה במדינת מסצ׳וסטס ארה״ב (אז והיום) - MIT. כשנשאל לגבי תעודת הבגרות שלו אמר כי היא נשלחה מישראל ו״זה בדרך...״ עד לקבלתו ללימודים שיפר את האנגלית שלו כך שיוכל להתמודד עם החומר הנלמד. הוא התקבל ללימודים באופן יוצא מהכלל, למרות חסרונה של תעודת הבגרות.
כבר בתחילת לימודיו עבד ארזי בחברה שעסקה בפיתוח ציוד צילום מתקדם. הקבוצה שבה הועסק, פיתחה את מנגנון המיקוד האוטומטי, כן, זה שוריאציה שלו נמצאת בכל טלפון ״חכם״ היום. אחיו של ארזי סיפר כי בין המועסקים תחתיו בקבוצת הפיתוח, היו מרצים שלו באוניברסיטה והוא רק בתחילת שנות העשרים שלו!




בהמשך הלימודים ב-MIT, עבד ארזי במצפה הכוכבים של אוניברסיטת הארוורד, במחלקת הצילום הדיגיטלי שהתהוותה שם. תחת הדרכתו של פרופסור מריו גרוסי, הגיש ארזי בקשה למענק מנאס״א לצורך פיתוח מצלמה לסריקת פני הירח. 

הפיתוח הראשוני התמודד עם בעיית שידור אותות שיחדרו את האטמוספירה של כדור הארץ. המצלמות הוצבו על גבי גשושיות בלתי מאוישות ששוגרו לירח על מנת למפות אותו ב-1966 ו-1967. על אותן גשושיות הותקנו מצלמות פילם שצילמו את פני הירח. הפילמים פותחו על גבי הגשושית באופן כימי אוטומטי, ונסרקו בסורק ששידר את האותות שנסרקו אל כדור הארץ. המענק איפשר לארזי לפתח את טכנולוגיית שידור האותות כך שיחדרו את האטמוספירה ויקלטו ויעובדו לכלל תמונה על פני כדור הארץ.

כך היו בידי המדענים שעמלו על תוכנית אפולו צילומי שטח מפורטים של פני הירח ועל פיהם יכלו לתכנן את אתרי הנחיתה.
את הלימודים ב-MIT, סיים (עם כל העבודה במקביל) בהצטיינות יתרה.
וכשהוא בן עשרים ושלוש בלבד! התמנה ארזי לעמית מחקר בהרווארד.

מרבית האתרים בהם מפורטת הביוגרפיה של ארזי, מספרים כי היה שותף לתכנון המצלמות שהותקנו על רכב הנחיתה שנחת על הירח ביולי 1969, ה- Eagle (עיט) ותיעדו את ירידתו של ניל ארמסטרונג בסולם הנחתת, והצבת כף הרגל על קרקע הירח ואמירת המשפט המפורסם ״צעד קטן לאדם - צעד גדול לאנושות״.

בכתובים של נאס״א אין לכך כל אזכור למעט העובדה שהמצלמות היו מתוצרת Westinghouse ו-RCA.
המצלמות שהאסטרונאוטים נשאו על גופם היו מתוצרת Hasselblad הסלבלד השבדית.
ארזי עצמו סיפר באחד הראיונות אתו כי היה שותף לתכנון המכשירים והאנטנות שיאפשרו את שידור האותות שהתקבלו ממצלמות אלו לכדור הארץ.
כשסיים את לימודיו ב-1968, חזר לארץ, ושנה לאחר מכן, ביחד עם חברים נוספים שסיימו את לימודיהם בארה״ב, הקים את חברת ״טכנולוגיות מדעיות״ שעסקה בפיתוח טכנולוגיות לתעשיית הטקסטיל. חברה זו הפכה מה לימים לספינת הדגל של ההי-טק הישראלי - ״סאיטקס״ ועסקה בתעשיית הקדם-דפוס, שכללה סריקה, הפיכת המידע לאותות דיגיטאליים וניתוח האותות למטרות דפוס.
לאפי ארזי זכויות רבות בכל הקשור לתעשיית הקדם-דפוס הדיגיטלי, ורבים מהפטנטים הקשורים בתעשייה זו רשומים על שמו.

אפי ארזי נפטר מאלצהיימר ב-14 באפריל 2013, יום הולדתו ה-76, ונטמן בבית העלמין האזרחי בקיבוץ חורשים. השאיר אחריו בן ובת.