הבן אדם היחיד בעולם שאני סומכת עליו במאה אחוז זה אבא שלי. אני יודעת שהוא יעשה בשבילי הכל. תמיד. כל השאר או הרוב ימכרו אותי בעבור נזיד עד...
הבן אדם היחיד בעולם שאני סומכת עליו במאה אחוז זה אבא שלי.
אני יודעת שהוא יעשה בשבילי הכל. תמיד.
כל השאר או הרוב ימכרו אותי בעבור נזיד עדשים.
ומה גרם לי לחשוב ככה?
הסיפור של ענת זמיר ז"ל שהיתה דוגמנית צמרת ולוהטת בשנות השמונים.
היתה סגנית מיס תבל, כיכבה על שערים נוצצים, הצטלמה לקמפיינים לוהטים ונחשבה לאחת הנשים היפות בארץ.
היינו אז חברות צמודות. נהגנו להשתזף בעירום על הגג שלה ברחוב ירמהו בתל האביב והיינו בדיאטה תמידית.
בערב היינו יוצאות לכל המסיבות הכי נחשבות בעיר ופוגשות את האנשים שיכתבו עליהם בעיתון למחרת.
השנים חלפו וכל אחת מאיתנו הפליגה לה למקום אחר.
את עצמי מצאתי בהרי ירושלים ועליה לא ממש ידעתי וגם לא ממש התעניינתי.
בשנים האחרונות החלו לזמזם סביבי שמועות על מצבה הנורא, על התמכרותה לסמים, על העליבות של חייה ועל בדידותה .
ואז כבר ידעתי שהיא מכורה לסמים, חיה מהיד לפה ושהחיים שלה זוועה.
אבל לא טרחתי לעשות כלום. אפילו לא התקשרתי אליה.
כי כאלה אנחנו, וגם אני. אנחנו תמיד נזכרים כשמאוחר מדי. לא כולם. אני בטוחה שהיו אנשים טובים שעזרו לה באמצע הדרך וניסו לגמול אותה מהסמים ונתנו לה כסף.
אבל מה שאני מנסה לומר שזה נורא למות בגיל 56 לבד ברחוב ולהקבר בבדידות מוחלטת .
תגובות