הביצה או התרנגולת, פיתרון לשאלה, מאת אודי סלמנוביץ

פרו מאכילה בכלא את אביה סימון, פטר פול רובנס 1630 הפילוסוף עמנואל קאנט טען כי השפה מגדירה את המציאות שלנו, והמטאפיסיקה היא טעות בטקסט...

פרו מאכילה בכלא את אביה סימון, פטר פול רובנס 1630

הפילוסוף עמנואל קאנט טען כי השפה מגדירה את המציאות שלנו, והמטאפיסיקה היא טעות בטקסט. 

לפני כ 35 שנים ראיתי בבי בי סי סרטון בן 20 שניות ששינה את תפיסת עולמי. בסרטון צולמה אישה אפריקאית במדבר סהרה מניקה טלה.
כשמערכת כזו מתקיימת בטבע באופן ספונטאני בין מינים שונים שמקיימים אחד את השני אנחנו מכנים אותה מערכת סימביוטית, כמו המערכת בה הפרפר מפרה פרח ומקבל ממנו את מזונו. למעשה כל האורגניזמים בטבע מנהלים קשרים על מנת לשרוד ולהתפתח ההתקשרות הופכת לסימביוטית ברגע ששני חלקי המערכת לא מסוגלים להתנתק אחד מהשני כדי לשרוד עצמאית.
כדי להמשיך בפיתוח הרעיון אני רוצה להסביר איך תאים מתים, תאים מוזנים דרך המעטפת שלהם, ככל שהתא מוזן וגדל יותר, שטח מעטפת התא גדל בריבוע. ואילו נפח התא גדל בשלישית,
כיוון שהתא צורך אנרגיה בכל הנפח שלו, יוצא מכך שככל שהתא גדל יותר כך הוא מקבל פחות ופחות מזון, ובשלב מסוים הבררה שלו היא או לגווע מרעב כי המעטפת חזקה, או להתחלק לשני תאים קטנים אם המעטפת חלשה ונקרעת, ולהתחיל לגדול מחדש, או לקרוס פנימה כמו כדורגל מפונצר אם המעטפת לא אחידה בחוזקה ומתפקעת בנקודה חלשה. היתרון ביצירת ריאה מסוג זה (כמו כדורגל מעוך בלי אויר) הוא שעכשיו נפח התא מאד קטן, והתא יכול להזין את עצמו גם מבפנים וגם מבחוץ ולגדול ללא הגבלה תוך שהוא מקבל מחליף חומרים בתוך הנפח, ולהנות מעודפי אנרגיה יחסית לגודלו הקודם. ואם התא מסוגל גם להתכווץ הרי הוא מייצר תנועה סילונית של חומר שדוחף אותו בתווך בו הוא נימצא, כפי שנעה מדוזה למשל.

יכולת תנועה זו מעניקה לתא מספר יתרונות.
1. יותר סיכויים לפגוש ולפתח אינטראקציות בפנים ומחוץ לתא שחלקם יהפכו ליחסים סימביוטיים עם גורמים אחרים בסביבתו.
2. התא הופך לאקטיבי ויכול לנדוד ולהחליף תווך, ולא תלוי לחלוטין בתווך בו הוא נימצא.

אנחנו צריכים לזכור כי רק במידה והיחסים מצליחים המערכת מתקיימת, זה תהליך אבולוציוני מוצלח/מוכר. במידה ולא, המערכת גוועת ומתפרקת. ולכן אנחנו לא מכירים את הכישלונות.

היחסים בין שותפי המערכת יכולים להראות לנו מאד לא שוויוניים, כמו המערכת בין חיידקי הקיבה של הפרה לפרה, המאפשרים לפרה לפרק את מזונה לאנרגיה וסוכרים, ואם נהרוג את החיידקים, נהרוג את הפרה. אך משנתקבעה המערכת היא מוגבלת ומקובעת על פני תהליך אבולוציוני של מיליוני שנים ואינה ניתנת לשינוי בזמן קצר.

החיים החלו מתא בודד, כל האורגניזמים בטבע חולקים בדיוק את אותם 4 חומצות DNA , האריה והממותה העכבר והשיבוטה והגזר גם, וגם אנחנו בני אנוש מתחילים את חיינו כתא בודד שפוגש תא אחר ומתחיל להתחלק עד שנוצר ולד.
וגם התרנגולת!!! אם אנחנו מקבלים את ההנחה שכל החיים החלו מתא בודד שהתפצל והשתכלל בתהליך אבולוציוני, הרי שהחיים החלו כחד מיניים, ואז מסיבות אבולוציוניות שונות שהעניקו יתרונות לאורגניזמים דו מיניים, החלו הדו מיניים להתפתח יותר מהאחרים,

לכן, כדי שיהיה אפרוח (אפרוח בוקע מביצה שהיא רחם חיצונית) אנחנו זקוקים לזרע/תא של תרנגול. בלי תרנגול אין אפרוח. כך שאם רוצים לשאול את השאלה נכון, צריך לשאול.

מה קדם למה ?? התרנגול או התרנגולת??

כיוון שהבנו כבר ששניהם התפצלו מאותו התא הרי ברור שנוצרו יחד. משמע שהשאלה המקורית: מה קדם למה ?? הביצה או התרנגולת ?? היא שגיאה בטקסט הנובעת מבורות, והיא חסרת כל משמעות.

איך כל זה קשור לאישה שמניקה טלה, כנראה שזה היה הטריגר שגרם לי להבין כי בסיס הקשר בין כל החומרים בטבע הוא סימביוטי ומבוסס על יחסים סימפטיים בין אלו ששורדים.

*אני רוצה לידע את הקוראים כי אני אמן. התיאוריה הזאת היא פרי דמיוני הפרוע ואני משאיר בידיכם את ההחלטה האם היא הגיונית או לא.
© אודי סלמנוביץ