על היפה, נרקיסיזם אלביס ופרנץ קליין, מאת אודי סלמנוביץ

נרקיס, ג'יי,וו, ווטרהאוס 1903 אוסקר ויילד ההוגה הבריטי החשוב אומר בספרו "תמונתו של דוריאן גריי" כי היופי הוא יותר מהג...

נרקיס, ג'יי,וו, ווטרהאוס 1903

אוסקר ויילד ההוגה הבריטי החשוב אומר בספרו "תמונתו של דוריאן גריי" כי היופי הוא יותר מהגאונות, כיוון שהוא לא דורש הסברים.. 

אז אני אנסה להסביר את היופי, ואתחיל מההנחה שכל ניסיון להגדיר את ה "יפה" יתקל תמיד בדעות שונות והתנגדויות, ונראה שלעולם לא ניתן יהיה להגיע להסכמה מלאה על מה "יפה".

כפי שאמר שייקספיר "יופי הוא בעיני המתבונן".

האמוציות והאסוציאציות שמתעוררות אצל כל אחד ואחד מאיתנו לגבי המושג יופי שונים ומשתנים כל הזמן.

הגדרת אידיאל היופי מותנית בגנטיקה, חינוך, תרבות, זמן, מקום, מצב נפשי, היסטוריה, סיטואציה גיל ועוד... 

דבר שיחשב כעור ודוחה במקום אחד, במקום אחר ובזמן אחר יחשב כמופת ליופי, ודבר הנחשב בזמן מסוים כמופת ליופי וטוב טעם, יחשב במקום אחר ובזמן אחר לגס וסר טעם. הדברים ברורים לגמרי שמתבוננים בשינויים המהירים החלים בטרנדים אופנתיים. מיטב פאות הלחיים ותספורות הפארה פוסט שנחשבו לשיא הבון טון בשנות השבעים, נראו מגוחכים כבר בשנות השמונים.

אז מה השתנה, מי טעה, האם פאות הלחיים הן יפות או כעורות.

אלביס פרסלי

מעבר לכל הפילוסופיה הגבוהה, החיפוש אחר הגדרות אובייקטיביות והטענות לסובייקטיביות של המתבונן. ישנם סוכני "טעם טוב" מובילי דעת קהל/סלבס/יחצנים/משווקים, שהרצון להידמות להם, מייצר את הטרנדים העכשוויים.

הטרנד, חוץ מהיותו "הדבר הנבון" בזמן התהוותו, אין לו בהכרח את האיכות האסתטית הנחוצה כדי להפכו לערך "קלאסי" כללי, שישאר כאייקון תרבות המסמן איכות ומצוינות לאורך זמן.

מסך כל מיליוני הטרנדים והאופנות שצצים וחולפים מולנו במדיות השונות במשך תקופת חיינו, מתבלטות לפעמים חוויות אסתטיות אחרות. חוויות שיש עליהן הסכמות כי איכות הערכים שהן מייצגות, הם בעלי ערך מעבר לשיגעון חולף.

העוצמה האמוציונאלית של החוויה היא כה חזקה ומשמעותית עבורנו, שאנחנו מחליטים לאמץ את ערכיה ולהשאיר אותם כסמן אישי אייקוני של איכות, ולהנחיל אותה גם לאחרים.

פרנץ קליין - וודוביץ 1955

כך אנו מוצאים שהיופי הוא בעל ערך אמוציונאלי פרטי, לפני שהוא הופך לערך מקובל עם הסכמה כללית או חלקית אפילו.
לפיכך ההגדרה האסתטית בעיני, היא סוג של מכנה משותף - הסכמה הקושרת אמוציונאלית בין חוויותיהם האסתטיות של אנשים שונים.
אותם אנשים המוצאים את היופי באותם אובייקטים או חוויות, מבינים מתוך ההקשר, שקיים בניהם מכנה משותף כלשהו. רגשי, היסטורי, אינטלקטואלי, ותרבותי.
מה הפלא איפה שאנשים מתאהבים באנשים הדומים להם.