ג'ף ) יצחק) פיר בן 75 טייס ניסוי ג'ף נולד באוהיו, ארה"ב ובגיל 14 משפחתו עלתה לארץ. הוא נקלט בקיבוץ מזרע, כילד חוץ (י...
ג'ף
)יצחק) פיר בן 75 טייס ניסוי
ג'ף
נולד באוהיו, ארה"ב ובגיל 14 משפחתו עלתה לארץ. הוא נקלט בקיבוץ מזרע, כילד
חוץ (יש להם בשר מעולה, הוא אומר). בגיל 18 התנדב לחיל האוויר והפך לטייס קרב מהולל, נשוי בשלישית + 6 ילדים ו 6 נכדים,
הגדולה בת 21 בוגרת אוניברסיטת שיקגו, ונכד המשרת בצה''ל.
א.ס: איך זה להיות טייס
ניסוי בגילך? האם הגיל הוא יתרון או מגבלה?
ג'ף: יש בניסיון אלמנטים שהם
"פרייסלס"priceless, אין להם מחיר, ואי אפשר לרכוש
אותם למעט על ידי ניסיון. היכולת לאתגר את המטוס ולצאת ממצבים מורכבים ומסוכנים מתוך
ידיעה שעשית דברים כאלו בעבר, ואתה תמצא את הדרך לנווט את המטוס מתוך כל סיטואציה
בבטחה נובעת בעיקר מניסיון. אין ספק שעם הגיל היכולות של חלוקת הקשב, היכולת של
המוח לספוג ולעבד בבת אחת אינפורמציות רבות ממקורות שונים ולהגיב לכולם ביעילות
(מה שאישתי אגב עושה ללא שום בעיה) יורדת, אבל הניסיון כאמור מפצה במידה ניכרת על
זה. אני צופה מראש את המצבים, ומתכונן אליהם. אגב, היום לא הייתי יכול להיות טייס
קרב. לא נראה לי שהגוף שלי יחזיק זמן ממושך ב 9 ג'י ורוב הסיכויים שאני אתפורר.
א.ס: איך נהיית טייס ניסוי?
ג'ף: כשחזרתי לארץ מהשבי
במיצרים, אחרי מלחמת יום כיפור 1973, שלחו אותי מחיל האוויר לוושינגטון להיות
העוזר של הניספח האווירי. באחד הסיורים בבסיס אדוארדס, עם מפקד חיל האויר לשעבר
בני פלד, ישבנו בארוחת ערב עם מפקד בית הספר לטייסי ניסוי גנרל בוב ראשוורט (General Bob Rushworth) שהיה עוד מהחבורה של צ'אק יאגר (א.ס- טייס ניסוי אגדי). בני
שאל אותו מה צריך לעשות כדי שג'ף יעבור את קורס טייסי ניסוי בחיל אויר
האמריקאי? כך שלמעשה, בני פלד התערב בגורלי. שנה אחר
כך הייתי לאיש חיל אויר הישראלי הראשון שסיים
את הקורס שם.
א.ס: מה הפרוייקט שאתה עובד
עליו עכשיו?
ג'ף: כרגע אני טייס ניסוי
בכיר של חברת בומברדייה, זו חברה קנדית שפועלת גם בוויציטה שבמדינת קנסס. סיימנו את כל ההיתרים לשני
מטוסים, האחד Bombardier CSeries מטוס נוסעים שמשווק בשותפות עם איירבוס הארופית ונקרא עכשיו Airbus
A220,
והשני מטוס מנהלים, Global 7500, שניהם מאד חדשנים
משוכללים ומתוחכמים, ומתחרים בבואינג ובגולפסטרים.
א.ס: אתה התחלת כטייס ניסוי של
מטוסי קרב?
ג'ף: כן. אין כמעט מטוס קרב מערבי
שלא הטסתי, כולל מטוסים שאי אפשר לדבר עליהם. אחד המטוסים שמאד אהבתי להטיס היה ה YF–17 האבטיפוס
של ה F-18. מטוס נוסף שמאד אהבתי להטיס היה המיראז'III שהטסתי בשרותי הצבאי, מטוס שהיה בעל ביצועים
נדירים לאותה התקופה. למעשה המשכתי לעשות ניסויי טיסה במטוסי קרב עד גיל 65 לפני כעשר שנים.
 |
| הצוות האירובטי 1960 - צילום מבטאון חיל האויר, משמאל לימין, עודד מרום, יצחק-ג'ף פיר, איתן בן אליהו, יוחאי ריכטר, הרצל בודינגר, עמית לבנה |
א.ס: שמעתי שאתה בקשרים
עם הקורס היוקרתי ביותר לטייסי קרב, TOPGUN (טופגאן).
אכן כן, בטופ גאן יש ארוע
שבו מזמינים טייסים למודי קרבות להרצות, ולשתף את הטייסים הצעירים בניסיונם, בדרך
כלל אלו טייסים אמריקאים בלבד, בוגרי ויאטנם ועירק וכמובן שחלק מהידע הוא חסוי. המפגש
עם הטייסים הצעירים מלא השראה כי הטייסים היום הם מאד מתוחכמים, הם מבינים ושואלים
שאלות לעניין, או בלשונם, הם מבדילים היטב בין גרגירי פלפל לחרא של ציפורים. בעשר שנים האחרונות אני מוזמן לשם באופן
די קבוע לחלוק מניסיוני עם טייסים אלה.
א.ס: ביום העצמאות האחרון
שמעתי את סיפור הנטישה במיצרים מהנווט שלך דוד יאיר, זה סיפור של קור רוח מדהים,
את זה סיפרת להם?
ג'ף: כן, במלחמת ההתשה, ב
30.6.1970 תאריך שאזכור כל חיי, במהלך תקיפה במיצרים פגעו בפנטום שלי ושל יאיר שני
טילים. אני תימרנתי את המטוס הבוער במטרה לנסות לחצות את התעלה לכיוון ישראל, אבל
אז פגע בנו טיל שלישי שקרע את זנב המטוס והוא נכנס לסחרור חסר שליטה. הפלטתי אותנו: הנווט יאיר ניפלט, ואחר כך חולץ מעומק השטח
המיצרי במיבצע של יחידת 669 עבורו טייס
המסוק נחמיה דגן קיבל צל''ש. אבל הכיסא שלי לא פעל, ונאלצתי לבצע פליטה מכנית.
הצלחתי לחלץ את עצמי מתא הטייס כשהמטוס היה בגובה של כ 500 מטר מהאדמה, והמצנח נפתח ממש שניות בודדות לפני שפגעתי בקרקע.
המצחיק הוא שבקורס טייסי
הניסוי בארה''ב, אחד המטוסים שתרגלנו עליהם היה
פאנטום. המדריך העביר לנו שיעור על תרגולת פליטה, ובסוף אמר שיש משהו שהוא
חייב ללמד, למרות שאין בו כל צורך, וזה חילוץ מכני, אבל אין סיכוי שתשתמשו בזה הוא
חזר ואמר, כי זה תמיד תמיד עובד... אז אחד הטייסים האמריקאים שהכיר את הסיפור שלי,
פנה אליו ושאל אותו - אתה רוצה להתערב...
א.ס: מלחיץ?
ג'ף: הייתי לחוץ, אבל זו
תכונה חשובה לטייס ולטייסי ניסוי במיוחד
לשמור על קור רוח במצבים קיצונים, ופעלתי ביעילות. הנה אנחנו מדברים, זאת ההוכחה.
א.ס: ואז נלקחת לשבי המיצרי.
ג'ף: צנחתי ישר לתוך מתחם צבאי מיצרי, והם די מהר הגיעו אלי ושבו אותי.
א.ס: בשבי תרגמתם את
ה"הוביט" למה שנקרא תרגום הטייסים
ג'ף: השהיה בשבי היא דבר
בלתי צפוי. אתה לא יודע אם תאכל או אם תרעב והזמן נמדד שם במושגים אחרים. אחרי
תקופה, קיבצו את כל השבויים יחד, והתחלנו לקבל מהצלב האדום חבילות בהם גם ספרים ששלח
אלי אחי, בינהם היתה הטרילוגיה של טולקין "שר הטבעות"
וה"הוביט". כדי שגם אלו שלא
יודעים אנגלית בקבוצה יוכלו להנות מהיצירה, התחלנו "מפעל תרגום". אני
הייתי מקריא שורה באנגלית, מתרגם אותה סימולטנית, ואבינועם קלדס, רמי הרפז, ומנחם עיני, היו מתרגמים אותה מ"העברית של פיר" לעיברית "נכונה", תוך ויכוחים ערים על התרגום
המדוייק לביטויים שטולקין משתמש, שלעיתים הם פונטיים כמו פרשסססס -my preciousss , או בחריזה המורכבת בשירים. זה
מילא לנו את הזמן בצורה מצויינת, ומאד שמחנו לדעת שבנו של טולקין, כריסטופר, אמר
שתרגום הטייסים היה אחד האהובים עליו ביותר.
א.ס. אחרי כל האקשן הזה, מה
התוכניות שלך לעתיד?
ג'ף: אני ממשיך לטוס ולייעץ,
יש לי את כל האישורים להמשיך כטייס ניסוי, ואין לי כל כוונה להפסיק בקרוב.
תגובות